סידור תפילה עדות המזרח

סידור שערי תפילה נוסח הספרדים וע"מ בכריכה קשה כיתוב והבלטות בכסף כתב קריא וברור דפים פנים איכותיים גודל הסידור 17.5 ס"מ אורך, 12.3 ס"מ רוחב מספר עמודים 632 Technical Details

הגדה של פסח מאורכת עם הטבעות כסף בכריכה מאורכת ומהודרת דמוי עור בצבעים לבן כסף או חום בנוסחים אשכנז או ספרדים ועדות המזרח Technical Details

זמירות שבת מהודר 'וקראת לשבת עונג' כריכה רכה עם הבלטות כסף נוסח משולב גודל: 12*17 ס"מ Technical Details

הסידור המפואר והמפורש כוונת הלב לבת ישראל השלם בנוסח עדות מזרח בכריכה עור כולל עטיפה מקרטון קשיח כולל כל התפילות ליום חול לשבתות ולחגים תפילות לנשים וספר תהילים כולל פירושים. גודל 12*17 Technical Details

הסידור המפואר והמפורש כוונת הלב לבת ישראל השלם בנוסח עדות מזרח בכריכה עור כולל עטיפה מקרטון קשיח כולל כל התפילות ליום חול לשבתות ולחגים תפילות לנשים וספר תהילים כולל פירושים. גודל 12*17 Technical Details

סידור למען שמו באהבה מה  נכבד היום, יום בשורה הוא, בצאת לאור מחדש הסדור הנחמד אשר מזהב ומכסף נבחר, כולו אומר כבוד ובדר, מי ימנה שבחיו ומעלותיו, באשר מי יערוך אליו, הכי בשם נקרא "למען שמו באהבה", כי על כן זה מטרתנו וחפצנו, לעשות כל מעשינו לשם שמים, למען שמו באהבה. הקורא  הנעים בודאי מתפלא ואומר: "עוד סידור לשוק" מה נתחדש בזה שאין באחרים? וכן עזה"ד. אולם, אל נא בחפזה, קורא יקר, כי אחר קריאת הקדמה הלזו, תראה כמה וכמה חדושים נפלאים ומעלות יקרות, אשר סדור זה עולה על כולנה עשר ידות. להלן נמנה כמה משבחי הסדור שלפנינו: הסדור כולו מתחילתו ועד סופו, עבר הגהת ניקוד מדוייקת מאוד, מזוקק שבעתיים כפליים כזהב פרויים. לאורך כל הסדור נתנו הבדל בין שוא נע לנח, גם בין קמץ רגיל לקצץ חטוף הבדלנו, והחדוש הנפלא בה"א הידיעה שבר בסדורנו זה – הדגש החזק, שאם בדיני שוא נע וקמץ חטוף לא רבים הם הבקיאים בהם, הרי שבעניין הדגש החזק על אחת כמה וכמה. ולא רחוק שעל זה התכוונו חז"ל בגמ' (ברכות ו' ע"ב) באומרם: מאי "כרום זלות"? אלו דברים שעומדים ברומו של עולם ובני אדם מזלזלים בהם, ופירש"י שם: כגון תפילה. והיינו שמזלזלים בתפלה שלא להתפלל כהוגן לבד מחסרון תיבות ואותיות וכוונת הלב, נוסף גם הוא שאין מקפידים על אופן הגיית וקריאת התיבות כתקנן, והרי זה חמור יותר ממי שאינו מתפלל כלל, כי זה מאחר שמתפלל הרי שמראה בעצמו חשיבות התפלה, וא"כ למה לא יתן אל לבו לדקדק בה כראוי? ופעמים שאינו מפריד בין הדבקים ועי"כ גורם לבלוע אותיות, כבלע את הקדש, מניח הנד ומניד הנח, מדגיש הרפה ומרפה הדגוש, וכו' וכו', ועם תפלה שכזו, שבורה וצולעה- כיצד לא נבוש בעמדנו אל מול מלך רם ונשא? ואמנם רובא דעלמא לא בקיאי בכל הנ"ל, הן מחמת חסרון ידיעה, הן מחמת טרדה, וגם אלו אשר נשא לבם אותם לקרבה אל חכמת הדקדוק וללמדה, לא תמיד ימצאו חפץ, כי הן בעתה, חכמה זו אשר עד לפני כמה דורות היתה לנחלה בישראל, בעוה"ר כהאידנא לא ימצא כי אם אחד מעיר ושניים ממשפחה הבקיאים די הצורך בחכמה זו. ובכן בסדור שלפנינו, כאמור באו הניקודים מדוייקים, הן שוא נע, הן קמץ חטוף והן דגש חזק, וכן כל הניקודים האחרים, והמפתלל בו, סמוך לבו בטוח יהיה, שהתפלתו תעלה לרצון, ותיטב לה' מקרבנות צאן. בנוסף לכל אלו, עוד שמנו סימנים לתת ריוח בין הדבקים, וכל מלה שמסתיימת באות שבה פותחת המלה שאחריה שמנו סימן כזה, להזהיר למתפלל שיעצור מעט משטף תפלתו וישהה מעט לבל יבלע שום אות, כמו כן, במקומות שבהם אי שימת לב במתן ריוח כהנ"ל יכול לגרום להיות המתפלל מחרף ומגדף ח"ו, כגון "שבחי ירושלים – את ה'", שמי שאינו נותן ריוח בין ירושלים ל"את" – נמצא מחרף ומגדף ב"מ. וכן "ויברך אלקים את יום השביעי", וכן בעוד מקומות כאלו, שמנו הערה מפורשת – להפזיק מעט, להסב יותר את תשמות לב המתפלל. כמו כן, במלים בהם רבה המכשלה בין המלעיל למלרע, שמנו געיא בהברה שבה הנגינה. ולמשל, בברכת "הנותן לשכוי בינה", שלא רבים יחכמו לדעת כי המלה "שכוי" נגינתה מלעיל, כלשון הפס' באיוב (ל"ח ל"ו): "או מי נתן לשכוי בינה" ע"ש. או בתפלת עלינו לשבח: "וידעת היום והשבת אל לבבך" וגו', מלת וידעת, והשבת, הן במלרע שהן לשון להבא, וכן עזה"ד במלם כהנ"ל. והן אמנם ידענו מדברי רבנו האר"י ז"ל (הו"ד במס' עוי"ח להגרי"ח זצ"ל פרשת שמות אות ז') שכתב שכל פסוק הנזכר בנוסח התפלה צריך לאומרו בטעמים שלו ע"ש, הנה בדורנו אין מי שיקרא את הפסוקים בטעמיהם, ולא מבעיא אלו שאינם יודעים בניגון טעמים, אלא אף אותם היודעים בהם- מ"מ בתפלה כמעט ולא ימצא מי שקורא הפסוקים, בנגינותיהם, לחסרון הזמן, והלואי יקראו התפלה בשלימותה. ונמצא שאף אותם סידורים אשר שמו את הטעמים לשרת את הקורא באופן קריאת התיבה אם מלעיל ואם מלרע, לא השיגו המכוון בהם, כי כיוון שהקורא מדלג על הטעמים, ממילא לא ישים לבו גם למקום המצאם, ויצא שכרם בהפסדם. בענין ההלכות – לא ראינו צורך להרחיב ולהאריך בכל תפילה דיני שכח או טעה באמירת המלך הקדוש או יעלה ויבוא וכדומה, שהרי הוספות אלו אינם באים רק מספר ימים בשנה, ומה טעם להלאות את המתפלל כל השנה בדינים אלו? מה גם שהדבר גורם להפסק הרצף של המתפלל ולהפרעה בכוונה. לכן בתפלת שחרית לחול בלבד כתבנו במקומם כל אופני וסוגי השכחה או הטעות ודיניהם, ובתפלות האחרות צייננו לעיין בתפלת שחרית, שם ימצא המתפלל הדין לסוג הטעות שטעה. כל המעלות האמורות לעיל, באו בנוסף לאותיות היפות ומאירות העיניים שבסדור (אמנם השתדלנו שהאותיות לא תצאנה עבות וגסות מדי). דבר נוסף הקובע ברכה לעצמו, שבכל מקום בו נזכר שם הוי"ה או אלקים בברכות (עי' ש"ע א"ח סי' ה'), הוספנו את הכוונה אדון הכל היה הוה ויהיה, תקיף בעל היכולת ובעל הכוחות כלם, למען יקל על המתפלל לכוון בקריאת השם הנכבד והנורא, כמו שפסק מרן הש"ע שם. אלו מקצת שבחי הסדור, ועל המעלות הנוספות יעמוד המתפלל מעצמו בהתפללו בסדור. נקווה שהסדור יהיה לברכה בקרב הארץ, ויזכנו השי"ת תמיד להמשיך לזכות את הרבים, לעשות תמיד נחת רוח לפניו למען שמו באהבה. המו"ל Technical Details

שער התפילה בכריכה מפוארת הסידור השלם לבת ישראל עם ספר תהילים ותפילות מיוחדות לנשים. Technical Details