לצפיה דפדפו
במהדורה מיוחדת לכבוד יום ירושלים
כולל את כל תפילת ערבית לערב החג
ואת התוספות לתפילה ביום .
עם תפילה לשלום המדינה ולחיילי צה"ל .
כולל ברכת המזון בנוסח אשכנז ועדות המזרח
כריכה מהודרת וצבעונית
כריכה רכה
גודל 12X17
32 עמודים
מה חשבו הרבנים הראשיים על יום ירושלים?
מבחר ציטוטים
“כי עין בעין יראו”
ליום שחרור ירושלים
ולתשועת מלחמת ששת הימים
נקלט מתוך הספר: “המחזיר שכינתו לציון”
מבט תורני על מלחמת ששת הימים ויום ירושלים
מאת: הרב שי הירש
“ועתה יגדל נא כח ד’” רבנו הרב צבי יהודה קוק – ראש ישיבת ‘מרכז הרב’
(תרנ"א-תשמ"ב):
“נקלענו אל התגלות של אור ד’ החדש. הנה אם עד כה בהמשך עשרים שנות קיומה של המדינה נאלצנו להיאלם דומיה, להלל לקב”ה על נסיו ונפלאותיו עמנו בלא ברכה בשם מלכות, זכינו ועתה מתוך שחרור מקום מקדשנו שנפקחו העיניים ומודים אנו בשם ובמלכות. וודאי לנו שעוד יוסיפו מצבים מיוחדים כאלו להתגלות לעינינו, ונוסיף ונלך מכיל אל חיל, כשצבים דומים של אחוד מעשיו עם מעשינו נפרשים והולכים לפנינו". (מדבריו בעצם יום ירושלים תשכ"ח, בישיבת ‘מרכז הרב’)
“זה היום עשה ד’, נגילה ונשמחה בו. אי להעריך את הגילה ואת השמחה שיש בעולם כולו ובעולמות העליונים, מאז אותו כ”ח באייר, מאז אותה “כיבוש” רוחני, נבואי ורוח-קודשי, שזרח על ישראל".(מדבריו בעצרת יום ירושלים תשל"ד, בישיבת ‘מרכז הרב’)
“…כ”ח אייר הוא יום שיחרורה של ירושלים, עיר בירתנו, עיר נצחונו, עיר קודשנו ותפארתנו, מן חרפת השפלות של עול הגויים אשר על צוארנו, אל היותה מה שהיא באמת, עיר ממלכתיותנו עוזנו והדרנו לחרות-עולם, בהיגלות יד ד’ צור–ישראל וגואלו, על-ידי שלוחיו הנאמנים גיבורי צבאנו הנאדרים. ומתוך התקיימות דבר-ד’ האומר לירושלים תושב, נמשך ממנה שפה המעש הממשי אל ערי יהודה, שתבינה ותשתכללנה…“. (להלכות ציבור’, כרוז קכא’, ע”ש,אייר תשל"ז)
“חיוב פרסומי ניסא”
הרב הראשי לישראל- הרב איסר יהודה אונטרמן
“החיוב של פירסומי-ניסא, לפרסם את הנס הגדול, שעשה הקב”ה לנו במלחמה זו נגד אויבינו, שכולם שאפו להשמידנו, ועל ידי עזרתו יתברך, יצאנו ממות לחיים ומאפילה לאור גדול עושה את אמירת ההלל ביום הזיכרון לניצחון ישראל ולשחרור ירושלים לדין דאורייתה גמור, ואפשר לומר הלל כדין בברכה
“…ברוך הוא ומבורך אשר בחסדו הגדול זיכה אותנו לראות נסים גלויים בניצחון המזהיר שהנחיל לבנינו בצה”ל, לשבור במשך ימים אחדים את מטה עוזם של אויבינו שנלחמו אתנו במגמה להשמידנו ומנת חלקם הייתה תבוסה גמורה. לשם כך קבענו ביום כח’ באייר, יום שחרור ירושלים, לסדר תפילת הודיה בכל קהילות ישראל, בארץ ובתפוצות הגולה, ושם יאמרו הלל שלם בברכה לפניה ולאחריה (‘שבט מיהודה’, ח"ב, סימן נט’)
“זכינו לדברים שאין דעת אנוש מסוגלת לכלכלם”
הראשון לציון- הרב יצחק ניסים
“היום שבו עלו צבאות ישראל לחומת ירושלים, הקיפוה וכבשוה, לא היה גדול כמותו למן חורבן הבית שהוא היום המר שבחיי אומתנו…. אשרי הדור אשר זכה למה שלא זכו לו כל הדורות…העם הקטן אשר לא היו מדינות בעוזריו, הוא לבדו הדף אויביו מסביב והדבירם תחתיו בכוח אמתתו ובמסירות אשר אין לה אח ורע ולא מעט מעט גורשו אויבינו מארצנו, אלא הרבה, הרבה, וכהרף עין. היש פה אשר הוא מלא שירה כים ושפתים אשר הם רינה כהמון גליו, יכולים להודות ולהלל לה׳ על כל הנסים והנפלאות שהראנו ועל התשועה שהביא על עמו בידי צבאות ישראל?“
“על נס שנעשה בגלוי לכלל ישראל מחויבים אנו לברך, ונס שחרורה של ירושלים הוא גדול לכלל, לכן אנו שמחים במיוחד עליו וחוגגים אותו ומשבחים, ומפארים לאלהינו על הנסים והנפלאות שעשה עמנו יותר מכל דבר אחר. לפיכך מצווה להרבות בו השמחה ולחוג אותו בהלל והודיה…”
“הימים הגדולים בתולדות ישראל בכל הזמנים”
הרב שלמה יוסף זוין -חבר מועצת הרה”ר ועורך האנציקלופדיה התלמודית
“שבעה ניסים התרחשו לנו במלחמה האחרונה עם צבאות הערבים, ורבני ישראל חייבים לספר עליהם בכל מקום ולקדש שם שמים ושם ישראל ברבים. ואלה שבעת הניסים: א. הניצחון; ב. מהירות הקרבות שמנעו אלפי קרבנות ח״ו; ג. כניסתו של חוסיין למלחמה,
שבלעדיה לא היינו זוכים לירושלים השלמה; ד. השתהותו של אשכול הביאה הרבה דברים חיוביים; ה. מלחמתנו העצמאית, בלי שותפות עם העמים, גרמה שנתקיים על ידינו ״ונשגב ד׳ לבדו״; ו. האחדות של העם בישראל ובתפוצות; ז. ההתעוררות לערכי הנצח.
יש להעלות במיוחד על נס את האחדות המופלאה שהעם היהודי בא״י ובחו״ל הוכיח בימים המסוכנים, שהפכו לימים הגדולים בתולדות ישראל בכל הזמנים; ואת מסירות נפשם של חיילי צבא ההגנה לישראל, ואת ההתעוררות העממית, מקטן ועד גדול, לראות את הנהגת ד׳ עין בעין. כל אלה חייבים לשמש לקח מוחשי לכל יהודי ויהודי באשר הוא שם – כולם. ההווה והעתיד כאחד”
“חיוב מכוח תקנת נביאים הקדמונים לומר את ההלל” הרב שאול ישראלי- חבר מועצת הרה”ר לישראל וראש ישיבת ‘מרכז-הרב’
"ומעתה בבואנו לדון על נסי הניצחון של מלחמת ששת הימים, שגם כאן עמד הישוב בסכנת כליה ח״ו כפי שהכריזו חזור והכרז מדינות ערב, שהקיפו המדינה בחילותיהם וכלי משחיתם, אמנם גם זה הוא בגדר נס נסתר, אבל ודאי שאינו נופל מהנס שבימי
מרדכי ואסתר שהגדירו זאת בהגדרה “ממות לחיים". ואם אמנם התוצאות של "קיימו וקבלו” עדיין אין אנו רואים דוגמת מה שהיה שם, אולם הן בגמרא לא על זה שחזרו בתשובה שלימה וקבלו התורה מרצון מבוססים הדברים, אלא על הקל וחומר של ממות לחיים גרידא. אם כן נראה דהכא קיים החיוב מכוח תקנת נביאים הקדמונים לומר את ההלל…. כל האמור לעיל מבסס מבחינה הלכתית ונותן תוקף לתקנת
הרבנות הראשית שקבעה את יום כ”ח אייר, הוא יום שחרור ירושלים כיום שמחה והודיה באמירת הלל בשם ומלכות".
“אין יום גדול בעולם כמו יום זה”
הרב יצחק אביחצירא רבה של רמלה-לוד וחבר מועצת הרה”ר לישראל
בפרוטוקול ישיבת מועצת הרה”ר לישראל (כ”ו חשון תשכ”ח), בעניין קביעת יום כ”ח באייר כיום הודאה לדורות נכתב: רבה של רמלה, הרב יצחק אביחצירא הציע לומר הלל בברכה וקריאה בתורה והפטרה.
(מובא במאמרו של הרב שמואל כ”ץ, הרה”ר לישראל, ח”ב, עמ’ 971 הערה 10 (
ובישיבה נוספת שהתקיימה ביום ג’ אדר נכתב בפרוטוקול: לדעת רבה הראשי של רמלה ולוד, הרב יצחק אביחצירא: “אין יום גדול בעולם כמו יום זה!”. לכן הוא הציע: א. הרבנות הראשית תחבר תפילה מיוחדת, שתיאמר לפני “ברוך שאמר” או לאחר תפילת שמונה עשרה. ב. להחליט על קריאה בתורה ועל הפטרה מיוחדת.
“הלל בברכה תחלה וסוף”
הרב שלום יצחק הלוי – ראש רבני תימן בא"י וחבר מועצת הרה"ר לישראל
בישיבת מועצת הרה"ר (ח’ טבת תשכ"ח), הציע הרב שלום יצחק הלוי לקבוע ששה ימי חג. (הרה"ר לישראל, ח"ב, הרב כ"ץ, עמ’ 972) ובישיבה מיום ג’ אדר – הציע הרב הלוי, לומר כסדר התפילות ביום ה עצמאות עם מספר הוספות. בתפילת ערבית – שירת הים ואת הפסוק תיפול עליהם וכו’ לומר שלוש פעמים. בתפילת שחרית – נשמת כל חי ובסופה אבינו מלכנו, תהלים פ"ג. (שם). בספרו, שו"ת “דברי חכמים” (ח"א, סימן נז’, עמוד כו’) נשאל הרב הלוי, על סדר יום העצמאות ובשלהי תשובתו הוסיף הערה בעניין יום ירושלים וזה לשונה: “בזמן האחרון, למען המאורע החשוב שחרור ירושלים עיה”ק וגאולתה מידי זרים, דנה מועצת הרבנות הראשית לישראל וקבעה שביום כ"ח באייר יקראו ההלל בברכה, תחלה וסוף, דבר זה יוצא מהכלל, ואין כאן ברכה חדשה".
