הלכות ליום הזיכרון

ביום הזיכרון מדליקים בבית הכנסת ובבית נר נשמה, שידלק במשך עשרים וארבע שעות לפחות ואין מכבים נר זה, גם אם עבר יום השנה, אלא מניחים אותו דולק עד שידעך מעצמו. בעל הזיכרון אומר “קדיש” בכל שלוש התפילות- ערבית שחרית ומנחה. לאחר שחרית ובין מנחה לערבית לומדים בבית הכנסת פרקי משניות, לעילוי נשמתו של הנפטר. נוהגים ללמוד את פרקי המשניות, ומדוע משניות? כי מ.ש.נ.ה. אותיות נ.ש.מ.ה.-

ופותחים באותיות המרכיבות את שמו הפרטי של הנפטר.

לאחר מכן נוהגים ללמוד ארבע משניות מתוך הפרק השביעי במסכת מקוואות, שראשיהן מרכיבות את המילה נשמה- “נפל”, “שלושה”, “מקווה”, “הטביל”. בליל יום הפקודה עורכים אזכרה לע"נ הנפטר: מדליקים נר נשמה ועורכים לימוד, מביאים מיני ברכות לעילוי נשמתו, ואחר כך אומרים תפילת השכבה לנפטר. כל לימוד תורה מועיל וחשוב להעלות את נשמת המנוח למעלות רמות, אך ישנם פרקים המסוגלים ביותר לזה על פי קבלה מרבותינו ז"ל, לכן ישתדלו בני המשפחה לפנות זמן בליל האזכרה ללימוד תורה ולגמול בכך חסד עם המנוח ז"ל.

ראשית, טוב וראוי שילמדו את ההלכות בדיני ומנהגי יום השנה והעליה לקבר של יום המחרת, למען ידעו את הדרך אשר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון. לאחר מכן, ילמדו המשניות המובאות לקמן אשר הם מסוגלות ביותר לתועלת הנפטר (והם שני פרקים: הראשון, פרק כ"ד ממסכת כלים, והשני, פרק ז’ ממסכת מקוואות. ויש הנוהגים ללמוד עוד פרקים שונים ממסכתות אחרות, והעיקר ללמוד לפחות פרק משניות שלם בהבנה לע"נ המנוח ז"ל, וטוב מעט בכוונה מהרבה שלא בכוונה). לאחר מכן, ילמדו קטעים מספר הזוהר פרשת ויחי (לקמן), ואחר כך יאמרו קדיש על ישראל, ויעשו השכבה לנשמת המנוח. נוהגים לעשות סעודה, או להביא מיני אוכלים בכדי שהציבור יברך כהלכה ובכוונה על כל מין בנפרד, לע"נ המנוח. ישתדלו להביא תלמיד חכם שיאמר בסעודה דברי תורה ודברים בשבח המנוח בכדי לעורר עליו רחמים, וכן בכדי לעורר את הציבור לתשובה ומעשים טובים, ויהא זה לנחת רוח גדולה למנוח. יג. נוהגים כשבאים לקבר, להניח ביד שמאל איזה אבן על המצבה, והוא לכבוד הנפטר להראות שהיו על קברו (אליה רבא סי’ רכד).

וכן ראוי להדליק על המצבה לפני הלימוד נר נשמה. יד. סדר הלימוד בבית הקברות: קוראים תחילה פסוקי תהילים ממזמור קי"ט המתחילים באותיות שם הנפטר, ובאותיות נשמה, ואחר כך אם יש עשרה גברים, אומרים הקרובים קדיש יהא שלמא, ואחר כך ילמדו בהבנה משניות פרק כ"ד ממסכת כלים וכן משניות (בודדות, ואין צורך בפרקים שלמים) המתחילים באותיות שם הנפטר, ופרק יש מעלין (מקוואות פ"ז) החותם באותיות נשמה, וקטעים מספר הזוהר, ולאחר מכן יאמרו קדיש על ישראל ותפילת השכבה לנפטר. כל סדר התפילות והלימוד השלם והמדויק לעליה לקבר, מובא בספרוני ‘טוב שם’ המהודרים. טו. בתפילות ההשכבה, עדות הספרדים נוהגים להזכיר את שם האם ועדות האשכנזים מזכירים את שם האב, ונהרא נהרא פשטיה. טז. לאחר היציאה מבית העלמין יש מיד ליטול ידים ג’ פעמים לסרוגין משום טומאה, וי"א שלא חייב בכלי דווקא וסגי בשטיפה, ונוהגים שלא לנגבם לאחר מכן.

חדש- אתר חינם שפתחנו כשירות לציבור “ספר זיכרון” אשר נועד לתועלת הציבור כדי להוציא ספרון אזכרה בקלות לפי השם הנפטר ז"ל באופן מיידי, קל לקריאה ועם יכולת שיתוף: https://seferzikaron.co.il